נדמה לי שממצאתי חבר רעיוני והשראה

בין כל המשימות שנדמה ש'צריך לבצע' אני מנסה להבין או לקלוט, מה בעצם קורה כאן. אני מוצאת את עצמי שואלת הרבה שאלות, והשאלות האלו מובילות לדלתות שמאחוריהן עוד דלתות ועוד דלתות, הסתעפויות של מקרים ומהלכים שיצרו פה מציאות מאוד קשה לרוב המוחלט של האנשים ושל האדמה. המדינה הזאת עשירה בפונציאל וענייה מאוד בפועל. כל הזמן מהבהבת במחשבותי השאלה, איך המצב התדרדר כל כך. אני עדיין מחברת חתיכות של מידע כדי להבין מהם המהלכים  הפוליטיים וסוציולוגיה הספציפית שהביאו את המדינה הזאת למחסור כל כך גדול אולם ניכר שמנהיגות לקוייה ואכזרית to say the least והתנוונות  אצל האנשים הם שחקנים ראשיים בסיפור. בתוך החיפוש הזה להתמצאות סיפרה לי מישהיא על אמן אחד שהיה גם מחנך, והקים פה בין השאר גם בית ספר. שמו Garou jean Claude TIGA והוא נפטר ב2006. הוא הקים  בית הספר מתוך אמונה שאמנות היא כח בונה וכח מחייה, ולא בהכרח כי חשב שתלמידיו יהיו אמנים. ב1972 יחד עם עוד חבר הוא עלה לאיזור ההרים מעל פורט או פרינס ושניהם ביחד הקימו את מה שהפכה להיות מאוחר יותר תנועה ידועה של אמנים האיטיאנים, Saint Soleil, למיטב הבנתי שמש קדושה.                                                       

הציור אינו שלו אלא דוגמא לסגנון שהתפתח בבית הספר שלו.

הסיגנון מאופיין בשימוש בסמלים, תנועות עגולות: מים, שיער, צלעות, צבעוניות חזקה, דגמים שחוזרים על עצמם. הציורים מבטאים חלומות, רגשות עמוקים, אמונות ומסעות רוחניים.                                                                                                                                                                                          TIGA האמין שגירויים סימולטאניים משרים השראה ומעוררים יצירה באדם. השיטה שכונן היא נקראת Artistic rotation , בחלל משותף עובדים בחימר, ציור, תופים, וניתן לעבור מחומר לחומר. הוא האמין שהשילוב הזה בעבודה עוזר לילדים ולבוגרים להגיע לאיזון פנימי ושלום בתוכם.  אמנות היא גם  כח יצירה. כח יצירה כח יצירה כח יצירה. אמונה, הכרה, רצון, אפשרות לתת ביטוי,   משיכה, רשות, אהבה: יצירה .

P.S I LOVE YOU

                               

ענבי                                                                              

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על נדמה לי שממצאתי חבר רעיוני והשראה

  1. ofertimor הגיב:

    מאד מעניין ומתחבר לתפיסת עולם שלי
    צמאה לשמוע עוד

  2. אסף יעקובוביץ' הגיב:

    אמן. גם לנו יש מחסור בכח, ביצירה ובכח יצירה.
    אני רוצה להאמין שלא צריך להימצא במצב קטסטרופאלי בשביל לנסות ולהתניע מחדש חלקים במערכת שנרדמו ונשכחו.
    בולי את מעוררת השראה
    נשיקות

    • inbaltimor הגיב:

      יקירי, אני מסכימה איתך. אכן היצירה תמיד נגישה לאדם ( ל וזה עדיין אתגר מאוד גדול לגשת אליה, ומצב קטסטרופלי הוא משהו שרק מבליט ומדגיש אספקטים קוטביים בקיום שלנו ואולי גם נותן בעיטה טובה בתחת… או שאולי זה מצב מיוחד שבו נמצאת האיטי: מדינה עשירה וענייה, יפה ומכוערת, שמחה ועצובה, תקועה ותזזיתית.
      שמחה שאתה סופג השראה מהכתיבה.
      נשיקות

  3. danny הגיב:

    ענבי היום נחשפתי לבלוג באמצעות אפי.התרגשתי לקרא את קורותייך שם .את ממש ראויה להערצה. נמשיך לעקוב. שמרי על עצמך דני ותמי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s